החלטה בתיק בש"פ 3597/04

1.        לפני ערר של המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מאתמול במסגרת בקשה לעיון חוזר לשחרר את המשיב בתנאי מעצר בית מוחלט לקהילה טיפולית "דרך חיים" לשם גמילה מסמים. ההחלטה הותנתה בערבויות שונות ובפיקוח שירות המבחן.

2.        מלכתחילה נעצר העורר ביום 15.12.2003 עד סיום ההליכים בשל שישה אישומים של עבירות סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. מדובר בכמויות גדולות מאוד של סם, ובפרשה מסועפת.

3.        ביום 18.1.2004 הוגשה בקשה לעיון חוזר בה צויין כי לאחרונה הביע המשיב את נכונותו להשתלב במוסד לגמילה מסמים. במסגרת בקשה זו הוגשו תסקירים של שרות המבחן. שרות המבחן עמד על הרקע של המשיב שהוא צעיר כבן 21. משפחתו נקלעה לקשיים לפני כ-6 שנים כשאביו נטש את בית. המשיב הפך לדמות התומכת במשפחה, ובמקביל החל להתחבר לחבורה שולית, החל להשתמש בסמים קלים. בהמשך עזב את מקום עבודתו ומעורבותו בסמים העניקה על רקע זה, כך מציין השירות "ניתן להבין את מעורבותו בעבירות המיוחסות". בסופו של דבר המליץ שרות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא במסגרת "דרך לחיים".

4.        בהחלטה נשוא הערר החליט בית המשפט לאחר שקילה והתלבטות לקבל את המלצת שירות המבחן, זאת בשים לב לגילו הצעיר של המשיב, לנסיבות חייו הקשות המפורטות בתסקיר, בסיכויי שיקומו, לתקופה הלא קצרה של המעצר, ולכך שהשחרור ממעצר ל"דרך חיים" עונה על הצורך להגן על הציבור מפני מסוכנותו של המשיב.

5.        לא בלי היסוס הגעתי לכלל מסקנה שלא להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. אכן, כפי שמציין השופט אנגלרד בבש"פ 5493/00 כאמלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), כאשר נאשם מגלה רצון לגמילה רק לאחר מעצרו - בדרך כלל אין נענים לו. אולם, אין לך כלל שאין לו יוצאים מהכלל. בית המשפט המחוזי סבר שלפנינו יוצא מן הכלל והחלטתי שלא להתערב בהחלטתו. בית המשפט עמד על נסיבותיו של העורר - ועמד גם על כך שמדובר בתנאים קרובים לתנאי מעצר, דהיינו חלופה הולמת, המאפשרת הגנה על הציבור ממסוכנותו של המשיב.

6.        אני דוחה את הערר.

           ניתנה היום,‏‏‏‏‏‏‏כ"ה ניסן, תשס"ד (16.4.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע